תוכן

ט) ועתה נבאר ענין יניקה דז״א, כי אחר שנולד אז נעשה פרצוף אחר, יותר פנימי, ויותר גבוה מזה הראשון. והוא, כי יש בו ג״ס חג״ת דז״א, וכל אחד מהם כלולה מי״ס, אשר כל א׳ מהם כלולה מו"ק שלמים ולא יותר, באופן שהם ל׳ ספירות, וכל ספירה מהם כלולה מו״ק לבד, ונעשה מהם פרצוף אחד שלם, ע״ד הנ״ל בנה״י דז״א. כי ג״ר דחסד, אשר כל אחת כלולה מו"ק לבד, נקרא פ״ע דחסד. וג׳ אמצעים שבו, הם פרקים שניים, וג"ת שבו, הם פ״ת דחסד. וכעד"ז בספי׳ גבורה ג״פ. ובספי' ת״ת, ג״פ. ואז נעשים פרצוף ז״א שלם, מג׳ קוין, וט״ס. כי ג״ר דחג״ת, הם חב״ד של זה הפרצוף. וג״א, הם חג״ת של זה הפרצוף. וג״ת, הם נה״י של זה הפרצוף, הנקרא פרצוף אמצעי חג״ת.